פסק דין
פתח דבר
התובע, יליד 1.8.73, נפגע ביום 21.12.05 במהלך כריתת עץ (להלן: "האירוע"), ונגרם לו נזק גוף. בתקופה הרלבנטית עבד התובע אצל נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), אשר מפעילה את הלונה גל וכן את הימייה ואת חוף גולן, כמנהל הימייה וחוף גולן (להלן: "החוף"). לטענת התובע, האירוע התרחש במסגרת עבודתו, וכתוצאה מרשלנות של הנתבעת, ועל כן עליה לפצותו בגין נזקיו.
מן הראיות שהוגשו עולה, כי במועד האירוע כרת התובע עץ בחוף. התובע נעזר בשניים מחבריו המתגוררים בסמוך, אשר אינם עובדים של הנתבעת. התובע השתמש במסור שבבעלותו. על פי עדותו, גדם התובע את העץ, ואז החל לנסר את הגזע ואת הענפים לחתיכות קטנות, על מנת שניתן יהיה לפנותם מן החוף. בשלב זה השתחרר לפתע אחד הענפים שגזם, ופגע בו בעוצמה.
הצדדים חלוקים הן בנוגע לאחריותה של הנתבעת לקרות האירוע, והן בנוגע לשיעור נזקיו של התובע.
התובע טוען, כי כריתת העץ נבעה מצורך בטיחותי, ונעשתה במסגרת עבודתו. לטענתו התרשלה הנתבעת בהכשרתו ובהדרכתו בנוגע לאופן ביצוע כריתת עצים, בנוגע לאופן השימוש בכלי העבודה השונים בהם נדרש להשתמש לצורך ביצוע תפקידו, ובקביעת אמצעי בטיחות הולמים, ומכאן חובתה לפצותו.
ואילו הנתבעות טוענות, כי תפקידו של התובע אצל הנתבעת לא כלל כריתת עצים, וכי אף אם הדבר לא נאמר לו במפורש, הרי שבמסגרת תפקידו כמנהל נמסר לו שיקול דעת, והוא התרשל בכך שבחר לכרות את העץ כפי שעשה, במקום לדאוג לביצוע הכריתה כדין, באמצעות בעל מקצוע חיצוני שזו התמחותו. לכן אין הנתבעת אחראית לנזקיו. לחילופין טוענות הנתבעות, כי לתובע אשם תורם משמעותי לקרות נזקיו, וכאשר מנכים אשם תורם זה מנזקיו של התובע, הרי שתביעתו נבלעת בתקבולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בעקבות האירוע, אשר הוכר על יד המל"ל כתאונת עבודה.
דיון
שאלת האחריות:
נוכח המחלוקת בין הצדדים, עלי להידרש תחילה לשאלה, האם כריתת עצים נכללה במסגרת תפקידו של התובע, כטענתו; או שמא חרג הוא מתפקידו בהחלטתו לכרות את העץ בעצמו, בסיוע חבריו, ועשה זאת לשם נטילת הגזם עבורו ועבור חבריו, כטענת הנתבעות.
בסעיפים 5 ו-7 לתצהירו מפרט התובע בהרחבה מה כלל תפקידו כמנהל החוף, הן באופן שגרתי והן בעונת החורף. לגרסתו, כללה העבודה בחורף גם פעולות של הרמת נוף העצים והורדת עצים וענפים מסוכנים.
יורם אדרי, סמנכ"ל הנתבעת (להלן: "אדרי"), התייחס לתפקידיו של התובע בסעיפים 5-7 לתצהירו. לטענתו, בתקופת החורף נדרש התובע לדאוג לביצוע עבודות תחזוקה, שאינן מצריכות אנשי מקצוע מיומנים. לגרסתו, כאשר החל התובע עבודתו קיבל ממנו תדריך אישי לגבי תפקידו ולגבי היקף סמכויותיו, ולא נאמר לו כי תפקידו כולל כריתת עצים, אלא כי אחת לתקופה יש להזמין גוזם מקצועי "לצורך כריתת עצים מסוכנים וגיזום העצים בצמרותיהם", וכי עליו לפנות אל העד על מנת שהאחרון ידאג להזמין גוזם מקצועי (סעיף 7 לתצהיר).
ואולם בחקירתו הנגדית אישר אדרי, כי התובע ועובדיו עסקו גם בגיזום עצים באמצעות מסור מכני השייך לנתבעת, ובהרמת נוף (עמ' 20 שו' 26-30, ועמ' 23 שו' 2-4). לדידו של אדרי, קיימת אבחנה בין כריתת עצים לבין גיזומם:
"ש.(לבית המשפט) מה ההבדל בין גיזום עץ לבין כריתת עץ?
ת.הורדה של צמרת העץ זה כריתה וטיפול בענפים צדדיים זה גיזום.
ש.(לבית המשפט) אז התובע עשה גיזום אבל לא כריתה?
ת.גיזום אנו מבצעים מידי פעם לבד, לא כורתים עצים. אם יש ענפים שמפריעים לאנשים בחוף אנו גוזמים. לא מעבר לזה. כריתות אנו לא מבצעים.
ש.אותו גיזום שאתה מדבר עליו, אתה אומר שלפעמים הוא עם מזמרה ולפעמים עם מסור, כשמדובר בענפים יותר גדולים.
ת.נכון.
ש.לא רק עם מזמרה. לא כל דבר מזמרה יכולה להוריד.